שיתוף ב email
שיתוף ב print

עדיין רווקה? כך תגלי למה את לא מצליחה ליצור קשר רציני

במשך שנים עשיתי כל מה שיכולתי כדי שיהיה לי קשר רציני. ולמרות כל המאמנים, המטפלים והסדנאות נשארתי רווקה. עד שגיליתי את המדע החדש של דפוסי היקשרות
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

במשך קרוב ל 14 שנים הייתי רווקה. עשיתי כל מה שיכולתי כדי למצוא קשר רציני: מטפלים, מאמנים, סדנאות… אבל שום דבר לא ממש עזר. כבר חשבתי שמשהו לא בסדר אצלי, שאני חלשה, שאין לי "ציר פנימי חזק" ושאני יותר מידי "נידית". עד שגיליתי את המדע החדש של דפוסי היקשרות רומנטיים. מאותה נקודה ואילך, הבנתי שיש הסבר מאוד מאוד  פשוט להתנהלות שהייתה לי מול גברים עד עכשיו,  ושכמעט אף אחד, למעט מאמן אחד לזוגיות שהזכיר את המודל, לא דיבר איתי על זה. אבל יותר מכך, אף אחד מעולם לא נתן לי את הכלים להתמודד עם זה.

מהיכן זה מגיע?

העיקרון של דפוסי היקשרות אינו זר לעולם הפסיכולוגיה, וטבע אותן ג'ון בולבי, פסיכואנליטיקאי בריטי. בולבי דיבר על דפוסי היקשרות שבין ילדים למטפל העיקרי שלהם, לרוב האם. מי שלקחו את המודל הזה צעד אחד קדימה היו דר' אמיר לוין מדען מוח ופסיכיאטר ור'ייצ'ל הלר MA בפסיכולוגיה ארגונית. אמיר עבד עם אימהות על דרכים ליצור קשר עם הילדים שלהם, מה שהוביל אותו לגילוי מדהים: דפוסי היקשרות של אנשים בוגרים לשותפים הרומנטיים שלהם, מקבילים לדפוסים של ילדים עם ההורים שלהם.

מה הם דפוסי היקשרות רומנטיים?

דפוסי היקשרות רומנטיים הם הדרכים שבהן אנשים תופסים את המערכת הזוגית שלהם ואיך שהם מגיבים לאינטימיות וליחסים רומנטיים. ישנם שלושה סגנונות היקשרות: בטוח, נמנע וחרדתי.

אנשי הסגנון החרדתי (Anxious) – כמהים לאינטימיות, כל מה שהם רוצים זה להיות בזוגיות. הם מתעסקים כל הזמן במערכות היחסים שלהם, ונוטים לדאוג לגבי היכולת של בני הזוג שלהם לאהוב אותם בחזרה. המערכת שלהם מאוד רגישה והם קולטים כל דבר קטן. בנוסף, הם גם מופעלים בקלות וכל תחושה קלה של חוסר ביטחון מערערת אותם. אנשים השייכים לסגנון הזה מהווים כ- 25% מהאוכלוסיה.

אנשי הסגנון הנמנע (Avoidant) –  יוצרים משוואה בין אינטימיות וקרבה לאובדן של חופש ועצמאות, וכל הזמן מנסים לשמור לעצמם מרווח ביטחון. . מבחינתם הזדקקות היאחולשה והם מסתכלים מלמעלה על מי שתלוי בבן זוגו.
אנשים השייכים לסגנון הזה מהווים כ- 25% מהאוכלוסייה.

אנשי הסגנון הבטוח (Secure) –   מרגישים בנוח עם אינטימיות ובדרך כלל חמים ואוהבים. הם מאוד קשובים לאותות שמגיכים מבני הזוג שלהם וגם יודעים איך להגיב אליהם. המערכת הרגשית שלהם לא נוטה להתערער במצב של איום כמו חרדתיים, אבל גם לא נסגרת, כמו של הנמנעים. בסך הכל, אלה החברה מסביבכם שאיכשהו הולך להם מאוד בקלות בזוגיות אבל כשמנסים לחקות אותם, זה משום מה לא מצליח.
הבטוחים, למרבה הפלא, מהווים כ- 50% מהאוכלוסייה. רק שבגלל שהם בדרך כלל בזוגיות, קצת יותר קשה למצוא אותם ?

ההבדל בין הסגנונות השונים הוא בדרך שבה הם מתייחסים לאינטימיות וזוגיות, בדרך שבה הם מתמודדים עם עימותים, בגישה שלהם לסקס, ובעיקר ביכולת שלהם לתקשר רצונות וצרכים, ובציפיות שלהם מבן הזוג ומהיחסים.

למה זה חשוב בכלל?

אחרי שנים של אימונים, מאמנים וסדנאות, סוף סוף מצאתי מודל שהסביר בצורה ברורה למה הקשרים שלי לא עבדו, מה לא עבד בהם ולמה. ויותר מכך, למה למרות שאני בחורה נאה וחכמה, ולמרות שעשיתי מלא הדרכות על איך להתנהל מול גברים, והייתי שנים עם מאמנים ומאמנות ליצירת זוגיות, לא הצלחתי ליצור קשר רציני, שום דבר לא עזר ונשארתי לבד.

המודל הזה, העיף את התסכול שלי מכל המדרגות, מפני שהוא עשה את מה שאף מאמן או פסיכולוגית לא עשו בשבילי. הוא אמר לי שאני בסדר גמור, שאני נורמלית ושיש הסבר פשוט מאוד למה אני עדיין לבד. הוא נתן לי ראיה חדשה ויכולתי להשתמש בו כדי להבין את קשרי העבר שלי באור חדש, וללמוד מהם, להבין מה הצרכים שלי ושל אחרים ויכולתי ליישם אותו כדי לקבל החלטות.

ולא רק זה, מרוב שנעשיתי מומחית לספר, בכל פעם שאנשים דיברו איתי על מערכת היחסים שלהם יכולתי תוך דקות ספורות לזהות מה הדפוס של האנשים בקשר ולהסביר להם מה לא עובד ולמה. איך מערכות יחסים שנראו קודם מסובכות ומבלבלות היו בעצם מאוד צפויות, או לחילופין, גם למה מערכת היחסים כן עובדת.

איך עובדת המערכת הזאת?

לכל סגנון היקשרות (בטוח, נמנע או חרדתי) יש מנגנון פעולה. כאשר המנגנון הזה מופעל, הוא משתלט על המחשבות ועל הפעולות שלנו, עד שהוא מקבל את מה שהוא צריך כדי להרגע.

אני, לדוגמא, יכולתי מייד לאבחן שיש לי מערכת היקשרות חרדתית. מה שזה אמר בפועל הוא, שהמערכת שלי הייתה צריכה תחושה גבוהה של ביטחון בקשר, וכל מצב שהיה נדמה לי שמשהו אולי טיפה לא בסדר בקשר היה מפעיל אותי.

היה לי מספיק שלא לקבל תגובה מספיק מהירה להודעה ששלחתי, או שבחור לא קובע איתי בצורה מסודרת, כדי לגרום לי להרגיש חוסר ביטחון. בשלבים מתקדמים יותר, זה יכול היה להיות איזכורים של אקסיות או אפילו הערה קטנה ולא מחמיאה על המראה שלי. ואם זה לא מספיק, למנגנון החרדתי יש חושים חדים במיוחד, והוא כמו איזה מערכת משוכללת של חיישנים שקולטים כל ניואנס הכי קטן.

ברגע שחרדתי מרגיש שמשהו לא בסדר, המערכת מתחילה לפעול למה שנקרא אסטרטגיות שפעול. למשל לא להפסיק לחשוב על בן הזוג, לא להפסיק לדבר עליו, לנתח כל פרט קטן, כל הודעת טקסט, כל נימת קול וכל פעולה הכי קטנה. הבחור התורן, שיש מצב שיצאתי איתו אפילו רק לדייט אחד, היה נראה לי כליל השלמות וההתאמה המושלמת בשבילי, ואיכשהו החסרונות היו נעלמים או מתגמדים.

נוצר מצב של מתח וחרדה שהדרך היחידה להרגיע אותה היא לקבל אות הרגעה מבן הזוג/ הדייט / הבחור התורן.

לכל דפוס יש מנגנון הפעלה משלו, שמופעל כאשר יש איום. הדפוס החרדתי מחפש קרבה וביטחון כאשר הוא מרגיש מאויים, הדפוס הנמנע מחפש ספייס כאשר הוא מרגיש קרבה גדולה מידי, והדפוס הבטוח? הוא בדרך כלל לא מתרגש יותר מידי ולוקח את הדברים בפרופורציה.

מה הדבר הכי חשוב שלמדתי?

שדפוסי היקשרות זה לא דבר קבוע, למשל: נמנעים שעוברים טראומה יכולים להפוך לחרדתיים, ובטוחים במערכת יחסים הרסנית יכולים להפוך לחרדתיים. כותבי הספר אומרים שאחד מתוך מארבעה אנשים מצליחים לשנות את הדפוס שלהם במהלך תקופה של ארבע שנים, ושרוב האנשים לא יודעים על זה ולכן השינוי מתבצע מבלי שהם ידעו על כך או למה.

אני החלטתי שלא להשאיר את גורלי ליד המקרה, ושאחפש את הדרך שבה אוכל בצורה שיטתית ומודעת, להפוך את עצמי לבטוחה.

Reference:
Levine A, Heller R. (2012) Attached: The New Science of Adult Attachment and How It Can Help You Find – and keep – Love.

מיכל פישביין

מיכל פישביין

מדריכה נשים איך לשנות את דפוס ההיקשרות שלהן מחרדתית לבטוחה, וליצור זוגיות ששווה להיות בה.
קאליופי

קאליופי

בכל אחת מאיתנו יש אלילה אמיתית שרק צריכה לצאת החוצה. מטרת העל שלי היא לעורר השראה בנשים לשחרר לחופשי את האלילה שבתוכן. 🌷🌺 🌹

אם בא לך לדבר איתי או לשאול שאלות:

הצטרפי לקהילה שלנו

אהבת? לא אהבת? יש לך שאלה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *