שיתוף ב email
שיתוף ב print

למה אני תמיד מתאהבת בגבר הלא נכון?

במשך שנים, לא הבנתי איך זה יכול להיות שכל אחד שאני רוצה, הוא הגבר הלא נכון בשבילי. איך אני מושכת אלי רק את הגברים הבעייתיים. אתה אלה שלא רוצים מחוייבות, את אלה שמחפשים רק משהו קליל, את אלה שנראים רציניים אבל בסוף אומרים לי "זה לא את - זה אני". הגברים שבהתחלה מחזרים, אחר כך נעלמים ובסוף אומרים שהם לא מוכנים עכשיו לקשר רציני
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

הנה שאלה שחוזרת על עצמה כל כך הרבה פעמים ובכל כך הרבה גרסאות: למה תמיד אני בוחרת בגבר הלא נכון?

החיבור הבלתי נמנע

אם יש משהו אחד משותף ל- 99% מהגברים שיצאתי איתם הוא שהם היו עם דפוס היקשרות נמנע. היו לי קשרים של שנים, היו של כמה חודשים והיו הרבה שנמשכו כמה דייטים במקרה טוב. אבל כמובן שאני לא ידעתי את זה. כל מה שידעתי הוא שכל פעם, לא משנה איזה קשר, בסופו של דבר הסתבר שבחרתי שוב בגבר הלא נכון.

אם הייתם שואלים אותי פעם למה כל הקשרים האלה לא עבדו, למה קשרים של חמש או שלוש שנים לא התקדמו לחתונה או למה דייט או שניים שנראו מוצלחים לא התפתחו לקשר רציני, היו לי הרבה הסברים. היה לי אפילו ספר של עזרה עצמית על מערכות יחסים שהייתי אמורה לאבחן דרכו מה משותף לכל הגברים שיצאתי איתם, אבל גם שם לא היה שום הסבר שיקיף ויסביר את ההיסטוריה הרומנטית שלי בצורה ברורה, למה איכשהו כל גבר שאני יוצאת איתו, לא מעוניין בקשר רציני, למה אני מרגישה כמו תקליט שרוט ולמה איכשהו, למרות כל הקורסים, המטפלים והמאמנים שעברתי, עדיין נשארתי לבד.

אבל המדע החדש של דפוסי ההיקשרות גם נתן לי הסבר להתנהלות שלי, גם נתן הסבר להתנהלות של הגברים שיצאתי איתם, וגם הבהיר לי שזה לא העניין של הגבר הנכון או הגבר הלא נכון, אלא שזה עניין של דפוס היקשרות.

והוא גם הסביר בצורה מאוד ברורה ופשוטה למה יצאתי דווקא עם גברים בעלי דפוס נמנע, ולמה זה גם לא עבד.

ישנן שלוש סיבות עיקריות שבגללן שני הדפוסים האלה נמשכים אחד לשני כמו (אני אוהבת לצטט פה את המטאפורה של עירית לינור) שקית ניילון לפח זבל. אבל צחוק בצד, מאוד חשוב לי לציין תמיד: אין דפוס טוב ודפוס רע. יש את מי שאנחנו, ומה שחשוב הוא להכיר את המנגנונים הכי טוב שיש, כי פשוט ככה נדע איך להתמודד איתם יותר טוב.

1. למה נמנעים מעדיפים חרדתיים?

מחקרים שניסו לבדוק את הנושא מצאו שנמנעים מעדיפים חרדתיים. למה? הסברה היא שכנראה הם משלימים אחד את השני. הבעיה היא שההשלמה ההדדית הזאת לא עובדת לטובת אף אחד מהצדדים.

הנמנעים והחרדתיים מאשרים אחד לשני את האמונות שלהם על עצמם ועל מערכות יחסים, והמוח שלנו, מאוד אוהב לקבל אישור על מה שהוא כבר מכיר ויודע.

הנמנעים מגיעים עם תפיסה של עצמם שהם חזקים ועצמאיים, שהם לא צריכים אף אחד ושכל אחד אמור לדאוג לצרכיו. לפי התפישה שלהם מי שצריך אחרים הוא חלש ותלותי. בנוסף, הם מאמינים שאחרים רוצים לגזול את החופש שלהם ולהתקרב אליהם הרבה מעבר למה שנוח להם.

כשהם יוצאים עם חרדתיים, הם מקבלים אישור כפול לאמונות שלה,: בגלל שהחרדתי רוצה יותר קרבה ואינטימיות ממנו, הם גם מרגישים יותר חזקים ועצמאים וגם מקבלים הוכחה שאחרים מאיימים על החופש שלהם.

מהצד השני, החרדתיים מקבלים אישוש לציפייה שלהם לאכזבה ולנטישה.

2. למה חרדתיים מעדיפים נמנעים?

כל חרדתי וחרדתית מכירים את התסריט הבא: יוצאים עם מישהו, הכל מעולה, מתחילים להיקשר, לחשוב על אותו אדם, לפעמים אפילו טיפה להתאהב בו (או יותר נכון בתסריט שבנינו עליו בראש שלנו), ואז, פתאום הוא נעלם, בלי הסבר.

המערכת הפנימית החרדתית מתחילה לעבוד, טלפונים לחברות, ניתוחי עומק שהיו צריכים להיות בפגוש את העיתונות, שליחת הודעה מהוססת וקבלה של תשובה אנמית. ואז, שכבר כמעט ויתרנו… פתאום יש קאמבק, והסבר פשוט ואפילו איזו מחווה רומנטית..

והחרדתי פתאום שמח, וכל הדאגות נעלמות, והכל נהיה פשוט ברור ובהיר ולא מבינים למה כל כך נלחצנו.

ואז זה קורה שוב

ושוב

ושוב

קוראים לזה רכבת הרים רגשית.

החרדתי מוצא את עצמו חי באזור של סכנה. הוא חי בתוך מערכת משופעלת, כאשר בין לבין יש תקופות קצרות של אושר ושמחה, אבל רוב הזמן הוא חי במתח ומקווה לקבל את המנה הבאה.

העניין הוא, שאחרי שחיים בצורה הזו תקופה מסויימת, המוח מתחיל לעשות משהו מעניין:הוא יוצר משוואה בין החרדה והעיסוק האובססיבי יחד עם ההתפרצויות הקטנות של האושר לבין אהבה. בין מערכת חרדתית משופעלת לתשוקה. אם עושים את זה שוב ושוב ושוב, אנחנו בעצם מתכנתים את עצמנו להימשך דווקא לאותם אנשים שיעשו אותנו הכי פחות מאושרים.

3. חוק המספרים הגדולים

הנמנעים מסיימים את מערכות היחסים שלהם בתדירות יותר גבוהה  משאר הסגנונות ולכן יותר מהם פנויים לקשר. בנגידו לחרדתיים, הם גם מתגברים מהר יותר על פרידות ומתחיליים לצאת יותר מהר אחרי פרידה והם גם פנויים לתקופות ארוכות יותר.

לעומתם, בעלי דפוס בטוח לרוב לא עוברים בין הרבה מערכות יחסים, מפני שכאשר נוצר הקליק הם ממשיכים, ולוקח להם הרבה זמן, אם בכלל, לחזור למאגר.

בעלי דפוס נמנע לא לא מתחברים בדרך כלל עם נמנעים אחרים, מפני שבתוך מערכת כזו חסר הדבק הרגשי שמשאיר אותם יחד, ולמעשה לא מצאו אפילו זוג אחד כזה במחקרים.

לכן, כאשר אתם פוגשים מישהו חדש יש סבירות גבוהה שהם בעלי דפוס נמנע, ברמה שהיא גבוהה יותר מהאחוז שלהם באוכלוסייה.

אז מה קורה?

בעלי דפוס חרדתי ונמנע פוגשים אחד את השני בסבירות גבוהה, ובגלל המשיכה התת הכרתית שלהם אחד לשני, הם נכנסים תדיר למערכת יחסים. הריקוד הבלתי נמנע שבינהם יוצר קונפליקט מתמשך בין הצורך של החרדתי בביטחון ובקרבה לבין הצורך של הנמנע בעצמאות וחופש.

המצב הזה יוצר שתי מערכות היקשרות מופעלות שמושכות את הקשר לכיוונים מנוגדים ואם הם לא מצליחים להתגבר עליו, לפרידה שבדרך כלל מלווה בהרבה תסכול, לשני הצדדים.

החרדתי מצידו נקלע לקשר שבו מערכת ההיקשרות שלו פעילה, אבל הוא לא מקבל מענה לצרכים שלו, ורוב הזמן הוא מרגיש חסר ביטחון ואובססיבי. הנמנע נקלע לקשר שבו הקרבה שנדרשת ממנו היא מעבר למה שהוא יכול לספק, ולאחר זמן מה, גם אם הקשר הולך נהדר ובמיוחד אם הקשר טוב, המערכת שלו תתחיל לחפש מה לא בסדר בבן הזוג ותפעיל אסטרטגיות להרחקה שלו, רגשית או פיסית, על מנת שירגיש בנוח.

מה לעשות?

אם אתם חרדתיים אתם חייבים לזכור שמערכת פעילה היא לא אהבה מלאה בתשוקה. בפעם הבאה שאתם פוגשים מישהו ומרגישים רוב הזמן חסרי ביטחון ואובססיבים, ורק מידי פעם איזה התרוממות רוח, תזכירו לעצמכם – זאת רק מערכת פעילה – זאת לא אהבה! אל תתנו לאי זמינות רגשית להדליק אתכם.

מצד שני, אם אתם פוגשים מישהו נהדר אבל הוא נראה לכם משעמם אתם צריכים להזכיר לעצמכם שיש אצלכם קישור בין מערכת היקשרות רגועה לבין שעמום ואדישות ולכן יתכן שתיתנו לפרטנר המושלם לעבור לידכם.

אם אתם נמנעים, עליכם לזכור שכאשר אתם מחפשים סיבה לברוח, זו יכולה להיות מערכת ההיקשרות שלכם שמחפשת מרחק בשביל להרגע. אתם תפיקו הרבה תועלת מלמידת הפעילות של מערכת ההיקשרות החרדתית. במקרה שלכם, אם תפסיקו להפעיל את אסטרטגיות ההרחקה שלכם ותקרבו את בן הזוג, אתם תגלו שרמת החרדתיות שלו פוחתת ושהוא הרבה פחות "לוחץ".

אפשר כמובן לעשות את המיטב על מנת לחפש בן או בת זוג בטוחים, מפני שמערכת ההפעלה שלהם לא מופעלת ולא מגיבה בקלות, והם לא מגיבים ביתר. הבעיה עם הפתרון הזה היא שתצטרכו להתגבר על העניין הסטטיסטי, ואם אתם חרדתיים, יתכן שהם ישעממו אתכם ובלי לשם לב שיש מישהו אדיר לפניכם, אתם תמשיכו הלאה.

אבל אין ספק שהפתרון הכי טוב הוא לנוע לתחום הבטוח.

דרך אחת לעשות את זה היא למצוא חברה טלפונית בטוחה. מישהי, שזיהית כבעלת דפוס היקשרות בטוח ושזמינה עבורך. היא זאת שתהיה הקול השקול עבורך ותוכל לתת לך עצות פרודוקטיביות.

דרך נוספת, נקראת למדל, מלשון מודל (באנגלית Modeling), זה אומר למצוא נשים בעלות דפוס בטוח ולאמץ את דפוסי החשיבה שלהן ואת דרכי הפעולה שלהן.

Reference:
Levine A, Heller R. (2012) Attached: The New Science of Adult Attachment and How It Can Help You Find – and keep – Love.  

מיכל פישביין

מיכל פישביין

מדריכה נשים איך לשנות את דפוס ההיקשרות שלהן מחרדתית לבטוחה, וליצור זוגיות ששווה להיות בה.
קאליופי

קאליופי

בכל אחת מאיתנו יש אלילה אמיתית שרק צריכה לצאת החוצה. מטרת העל שלי היא לעורר השראה בנשים לשחרר לחופשי את האלילה שבתוכן. 🌷🌺 🌹

אם בא לך לדבר איתי או לשאול שאלות:

הצטרפי לקהילה שלנו

אהבת? לא אהבת? יש לך שאלה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *